כהן מיכאל / נוסטלגיה |
עוד לא מעכל וכבר דמעה אחת ברחה
מאז הרבה לא נותר
לשבריר של שנייה מתאהב בהרגשה
מדמיין מה היה קורה
אם כל אותם הררי מילים היו הופכים למציאות
שהרי חזקה היא מחזיונות ושאר דמיונות
לשפוך את אשר נחקק בלב
להפוך את מה שנחתם
מה שכבר התאבן
לחומר ביד היוצר
לסובב, להעמיק, לחזור לאותה נקודה
לנעוץ את המילה שתמיד אותנו מובילה
לבאר עמוקה שעם הזמן מתמלא...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|