גן עדן עכשיו,
אולי בעצם נחכה למחר
סיפורים ישנים בלי נפקא מינה
מושלכים כסחורה שפג תוקפה

שוקד על המלאכה
סוג של הנאה כרוכה בתושייה מרובה
מנסה לא לחרוג, להמציא גלגל חדש
קם בסערה, הנה מתקרבת לה עוד תקומה

יותר קשה ממלאכת הבריאה
לא מתחרה ביקום מקביל
גם אם קיים, לפחות לא בתודעת הברואים

אדון נרצע של מילים ומנגינה שלא מפסיקה
חוזרת על עצמה במעגלים מתרחבים,
אותך עוצרים לכדי בחירה שמשנה שגרה

נע ממילה למילה עוזב את  שנכתב
לשורה הבאה ממהר,
שורה אחת טובה
אותך תביא לפסגה

רגע של גדלות
זיק של גאונות
אותך מטריף, אותך חי משאיר
עד היצירה הבאה שגם אותה תסתיר