ירח אפור ועצוב
שמיים כהים ללא כוכבים
נסיעה על כביש מהיר
מחשבות על אותם אנשים
שום דבר כבר לא בהיר
הירח כבר לא מרשים

הריקנות בבוקר שאחרי
קפה וסיגריה ועוד סיגריה וקפה
עיניים כבויות וחיוך שלא מופיע
הממתיק לא מעביר את המרירות בפה
כמהה למין סוג של מושיע
אבל לי כנראה הוא לא מחכה

עוד סדרה בטלוויזיה
ועוד הצצה בשעון הקיר המתקתק
הזמן לא עובר בימים מטושטשים
אבל הערפול בהם כה שוחק
הרגשות הקמלים באפלה מגששים
אני בוכה והעולם רק שותק

בוהה בשמש השוקעת
לא מסירה את מבטי מכדור האש
עד שהעיניים שורפות ודומעות
הלב עדיין מסרב להתאושש
תנועות קטועות ופצועות
מעדיפה לשכב במיטה ולהתייבש


לא נרדמת
לא חולמת
חייה
מתה
בתוך גוף רדום

לא מתנגדת
לא נלחמת
עייפה
מובסת
מול עולם פגום