אפרת פרקש / שלך |
תווי פניך משתובבים בשמש
ואני אשב לצדך
אתן אז ידי בידך
ולבי ירקיע אל עננים
כשאשמע הלמות לבך
אתמסר למגע האדמה
אפנה את גבי לעולם
ואשים מבטחי אך בך
נחייך אז שנינו
בעלטה יצלצל קול צחוקך
כשיתבע הלהב את דמי כדמך
1.5.2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|