אולי זה סוף העולם,
כשהיופי כלכך מלאכותי
והבריאה פורחת
בתוך כלוב.
כשאנשים מוצאים אושר קלוש
בכדורים ובריחות אל הזיות,
וכשבמקום זיכרון ותיפקוד הגיוני
רק גידולים בכל רקמות המוח.
ואיך זה מרגיש לחפש את האור
בחושך?
צבעים טהורים
או פשטות ילדותית
נשכחו מהאויר.
לימדו אותנו רק איך
לחפש את הכיעור,
ולזהם את הלב
כדי להתחזק.
לא נמאס לרוץ במעגלים
ולחפש את הסוף?
ושוב
כמו שאנחנו כלכך רגילים,
לשתוק
לעצום עיניים
ולחשוב שמחר בבוקר
הכל יעבור עם השמש.
(עד שגם היא תקרוס)
7.5.06
נא להאט את הקצב עם סוף העולם,
אני רק בת 17. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.