[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר הבת
/
שכבות

עומדת מול המראה הצרה בחדר, מורידה שיכבה אחר שיכבה. וכל שיכבה
נושאת עימה זכרונות והיסטוריה. כל פריט נקשר לבן אדם שאהבתי,
לתקופה שעברתי, למי שהייתי. ואחרי שכמעט כל השכבות ירדו אני
נשארת כמעט ערומה מול המראה הצרה. לגופי נושק כה מעט בד וכה
הרבה אוויר.
כל אחד שעבר השאיר עימו שיכבה אחרת, בעלת צורה צבע ומרקם משלו.
אני מקרבת את הבד ויכולה להרגיש אותו, אדי ריח אחרונים
שמתגנבים אלי.
והיו שאהבתי והיו שאהבו אותי אך לא השאירו לי שום שיכבה. שום
זיכרון ממשי. שום חפץ לאחוז בו, שום זיכרון להתעטף בו ולהרגיש
איך היו בליבי.
והמראה צרה מלהכיל את כל שכבותיי.

אני מורידה מעלי את שכבות הבגדים והחפצים שעוטפים אותי ונשארת
בגפי. ואלה שהכי קרובים אלי, אלה שהכי קשה לי להוריד או אלה
שאני משתוקקת לשים מעלי אלו דווקא אלו שכבר אינם נוגעים בי.
שאני איני יכולה להושיט יד ולגעת בהם.

בשכבות האחרונות הרעד מתגבר. הקור חודר. הפחד מחלחל. בסוף אני
אשאר ערומה לבדי ללא שום שכבות מעלי.

והקור יהיה האחרון שבבעיותיי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סלט
זה
רצח!


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/7/06 12:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר הבת

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה