לאה ברץ / פרננדו פסואה |
ופרננדו פסואה בחיקי,
מלותיו לטפו את נשמתי.
ירדו במורד גופי
החמו ערותי.
חדירתו היתה בלתי נמנעת.
חזקה, כואבת.
צעקתי:
" הרף...
אינני יכולה מול כוחך.."
חיבקתיו בחם
מלמלתי בתשוקה
"כמה גדול כוחה של מילה".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|