אני שר, קולי נסוג, שוב דגלים עלים ברוח.
אני שר הזעף, שר האור, מסתבר זנוח.
שבר, גרם-מטאור פקוע, שריד מסע נשכח
בשולי אלבום נייר רקוע, בפינת מדף נידח.
יד לוטפת בי, ממאנת לנתק.
אני מרגיש איך לבי שוב מתרסק.
פוקח עין, מאומה לא ניבט אלי מן המסך,
מלבד הצליל הקול הזה כה רך וזך.
אני שר, קולי אינו מגיע לאוזני האטומה.
הד וואדי משיב לנגיעה המדומה
ומתרונן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.