מול חלוני ירח מעורפל
עגול, גדול, מלא ומסורבל
בזכרוני עודנו מכורבל
וקרן אור נושקת לתלתל

מול חלוני שמים אפלים
דממת הליל, קולות הצרצרים
בזכרוני זרועים הם כוכבים
ואור זהב בוהק באישונים

מול חלוני עצים עומדים בלי נוע
פרפר לבן נשא על גב הרוח
בזכרוני מחול עלים סוער
עטף בגיל פעם בתוך הלב

מול חלוני ירח מעורפל
עצים שותקים,שמים אפלים
אבל היום, למי אכפת בכלל
כיצד נראה הנוף מול חלוני?

העץ נותן צילו ללא מילים
הפרפרים עפים מפה לשם
אך בלילות שירת הצרצרים
את הירח מחזירה אלי.