דובון קטן
דובון מסכן,
זנב לבן
חמוד הוא, כן.
אף מפלסטיק,
אוזן קרועה,
בתחת יש מסטיק
ומדבקה ישנה.

ישן הדובון המסכן במחסן
כשפתאום נזכר בו מישהו, לאחר כמה זמן...
התרגש הדובון ועיניו נצצו
אך לפתע בגבו סכינים ננעצו
"אין בו כלום! יא טיפש! יא סתום!"
אמר הילדון והלך, כאילו כלום
הדובון נעזב, ננטש ונשכח
שכב הוא שם, קרוב לפח.

דובון קטן
דובון מסכן,
זנב לבן
חמוד הוא, כן.
אף מפלסטיק,
אוזן קרועה,
בתחת יש מסטיק
ומדבקה ישנה.

דימם הדובון בצמר גפן כה רך
וליבו הקטן התפוצץ, סתם כך.
לא יכל הוא לבכות או לקרוא לעזרה,
לא יכל לחבק את חברתו - הבובה המוזרה,
נשאר הוא שכוב על הרצפה הקרה
מקלל בליבו את הילד הרע.
הדובון נעזב, נשכח וננטש
שכב ליד הפח, איפה שהיה זרוק קש.

דובון קטן
דובון מסכן,
זנב לבן
חמוד הוא, כן.
אף מפלסטיק,
אוזן קרועה,
בתחת יש מסטיק
ומדבקה ישנה.

"מר גורלי, עזבוני כולם",
אמר הדובון וקילל ת'עולם,
דמעות לא יצאו, הרי עיניו כפתורים
אך החוטים שם זזו, כמעט נקרעים,
לולא היה עשוי צמר, היה מזמן מתאבד
כבר אז, לפני שנים, כשאת הילדה הוא איבד,
תאונת דרכים קטלנית הרגה אותה
אך את חייו של הדובון, איתה לא לקחה.
הדובון ננטש, נשכח, נעזב
וליבו הקטן, כל כך כאב.

דובון קטן
דובון מסכן,
זנב לבן
חמוד הוא, כן.
אף מפלסטיק,
אוזן קרועה,
בתחת יש מסטיק
ומדבקה ישנה.