[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לורה הררי
/
הדברים שיוצא לי לעשות

או יותר נכון, אלכוהול.

התעוררתי הבוקר אחרי לילה של אלכוהול ומוזיקה טובה. הרבה מילים
מפגרות, הרבה שטויות. ואז, בלי הרבה הכנה, לשיעור, ושם אסור
לדבר כי הנשימה עוד מסריחה. מאלכוהול. ובכלל, אם אני אגיד משהו
הוא יצא שטות. אלכוהול. הדברים שיוצא לי לעשות תחת השפעת
אלכוהול. אז היום הייתי בשיעור תחת (קצת) השפעת ונשמתי עמוק,
נשמתי בקול והרבה, אמרתי מילים, קיבלתי מבטים, העברתי אוויר
ממקום למקום. מדי פעם סחרחורת תקפה אותי והלב דפק ועד עכשיו
הוא דופק והראש לא מרגיש נקי לחלוטין. הוצאתי פעם טמפון
בהשפעת, אני לא זוכרת אם יצא לי לחרבן אבל אלכוהול, לחלוטין.
אז היום עליתי לאוטובוס, מנדבת ריח של ורועדת. רועדת מאוד. יצא
לי פעם להתעורר אחרי לילה של אלכוהול ולדעת שלא רק שאני לבד,
אלא גם אין אוכל במקרר ושחדר האוכל של הקיבוץ רחוק. אני גם
נושמת מריח של ורועדת, רועדת מאוד. וכך, בשיא מאנץ' עטיתי עליי
בגדים של איש נורמלי והלכתי, הדרדרתי לחדר האוכל ואז רעדתי.
רעדתי מאוד. אפילו לקחתי ספר שלא יגידו שאני לבד. ובעודי לבד
שם ואנשים אנשים מסביב, לא הפסקתי לרעוד. ואלכוהול, אלכוהול
מאוד. כשעמדתי היום לאוטובוס גם רעדתי מאוד ונזכרתי ואמרתי זה
אלכוהול. ושמעתי מוזיקה חזקה וטובה באוזניים וזכרתי דברים מליל
אמש של אלכוהול ומוזיקה טובה וחשבתי צחוק וצחקתי ואנשים אנשים
מסביב לא הבינו. מבטים מוזרים מהבוקר מלווים ובוחנים כאילו
יודעים את שהיה בליל אמש ושאני קצת עוד עם אלכוהול ומחייכים
לעצמם כעוטפי סוד והנה האוטובוס ומסטיק בפי. עייפה עייפה
ואלכוהול, מוזיקה טובה וחזקה באוזניים וישבתי ליד חייל שבטח לא
אלכוהול וגם לא יבין. ושניים שישבו לידי מסתכלים ומחייכים.
מחייכים ברוע ולשון הרע וחשבתי אולי עוד לא עבר, אני עושה
קולות או צוחקת לעצמי שוב. וכך ישבתי ושחזרתי את שקרה בעיניים
פקוחות אבל עצומות מבפנים עד שנרדמתי. כשהתעוררתי, מבטים
מבטים, בוחנים בוחנים, והנה אני בדרך. שוב למקום שלי. באוזניים
מוזיקה טובה ורגועה שלוקחת אותי למקומות שלא הייתי בהם מאז
שהגעתי לשם. אלכוהול כבר לא אבל רעב מאוד כן. אני מקשיבה
וטועמת, מריחה, מתאהבת בחזרה באהוב יקר שכבר מזמן לא. הקולות,
התחושות, ההרגלים, כולם כמעט נשכחו ממני ונותרתי עם ערימת
כתבים שלא מתארים, לא מספיק את מה שהיה. אלכוהול והרבה תנו לי
עכשיו, אני רוצה לחזור לשם. דמיינתי שיש לי אהוב, שהייתי
נאהבת. המוזיקה מזכירה שפעם הייתי ביחד אבל לא הייתי ביחד אז.
כבר הרבה זמן אני לא ביחד וגם לא עכשיו ואולי גם בכלל לא. קחו
אותי רחוק אל השמחה הזאת שאוכל להיות שקט. שאהיה אחת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיר הלל למשמש:

הו, משמש,
אתה כה כתום
אתה אינך ירוק,
ובסופך אמצע
גוגו
לעולם לא
תאכזב,
משמשי היקר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/7/06 17:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורה הררי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה