לילה נפרש ממזרח למערב, ושקט שורר בכפר
רק צרצרים מצרצרים את שירם לאלתר
רוח יבשה ועדינה מלטפת את פנינו
בינות הענפים יושבים ומדברים על עברנו

הטל טופח קלות על ראשינו
ואת אומרת : מלאכים מזילים דמעותיהם עלינו
החלפנו חיוכים, תגליתך הייתה מצחיקה
תמיד ידעת איך לעורר רגש חום וחיבה

הירח זורח במלוא הדרו, מטיל קרניו ממעל לראשינו
והחול הרב משתרע באין מפריע, מצע לכפות רגלינו
מי המנגן בפסנתר וצליליו נישאים ברוח אל אוזנינו?  
הן ידעתי כי פרק הזמן חולף הוא, הלוואי וימשך כל חיינו

לילות הקיץ החמים
תמיד נחשבו לילות קסומים
איתך הקסם אף גדול פי כמה וכמה
אין אחרת זולתך אשר אהיה כמהה לאהבתה

התנים מייללים את מנחת שירתם לירח
הריח שבאוויר מפיץ שלווה הבאה את הדיכאון להשכיח
רגע של שתיקה... אני מתבונן אל תוך עינייך
כמה שאני אוהב אותך, אנה אלך בלעדייך?