[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ריאי בייט
/
שיר לאף אחד

עוד זה מדבר, ואני בא.
מקפיץ עגבניות ובועט בבקבוקי קטשופ שפג תוקפם.
מצב רוח שחששתי מפניו הגיע, ומכניע אותי בכל פעם שאני מנסה.
אני אתן לו לחלוף על פני,
אני לא אגיע ראשון הפעם.

יש לי ציפור קטנה בלב,
שהמקור שלה יוצא לי מהתחת.
שעה דקה , אני אוחז במושכות של סוסים שנגאלים בירייה.
דגי זהב מביעים משאלות שטובעים בשלוליות מגפיים.
אני אשן הלילה, גם אם אצטרך לפקוח עין.

אני לא לבד.
יש לי שתי ידיים שיחפרו באדמה עד שיכאב לה,
עד שתרגיש חשופה.
אני מוצץ סוכריות טופי עם הכיסוי שלהן שלא יפלו לי השיניים,
אני יורה בעוברים ושבים באקדח האצבע שלי,
שלא יתנקמו בי.
הרגע הזה אין לו זמן,
מטפטף על פנים של אפטרשייב שנחנק מהריח של עצמו.

כל העוברים ושבים,
אתה מפחד להסתכל להם בעיניים, אתה לא רוצה לבכות,
אתה לא רוצה לראות לאן אתה הולך.
כל מה ששימח אותי גורם לי עכשיו לעצב.
כל מה שגרם לי לעצב, גורם לי לחשוב,
הלב שלי קשוב למוח,
המוח שלי אוניברסאלי.

ידיים יחפות, עיוורות צבעים, שאבדו את חוש הריח שלהם,
טומנות ראשן בחול הצבעוני הזה.
נערה חסרת חוש הומור, בוכה למראה תמרור אדום שממאן להתחלף.
היא רוצה להגיע,
להגיע.
לאן שלא תלך.
אני מראה לה את הדרך.
מחליקים על קליפת שום והיא צוחקת.
אני לא מסתפר יותר,
קרח מכאן ומכאן.

אין סיכוי למטריות האלה להגן מפני הגשם.
אין סיכוי לגשם הזה להרטיב את המטריות.
חיוכים מהתנור מבשרים שהכול כבר מוכן,
ואני יושב בחור המנעול, מציץ לכל עבר.
כמה פעמים הדמעות שלך יצאו, והחזרת אותן בחזרה פנימה?
אני לא משלם בהקפה, אני לא בעד מחזוריות.

ראיתי את כולם רכובים על קיפודים חסרי כוח,
מגיני ביצים, מקלטי שחלות.
מתגוננים מהדקירות הקטנות.
אני לא רוכב,
אני נשאר פה.
עד שפה יהיה מקום אחר,
עד שמקום אחר יהיה פה,
עד שפה,
עד שאחר.

אני לא זוכר מה קרה מחר,
זה לא היה טוב.
בברוטו יש לי כבר הכול.
מברשות שיניים שצחצחו יותר מדי,
מלמדות אותי על יסודיות ועייפות.
אני נועל את אותן נעליים מכיתה א',
הן לוחצות עלי - אני לא מתלונן.
אני פותח בשירה אדירה שלא תכניס אותי לשירותים של אף רשת
רדיופונית,
אני חי בדרמה מלודרמטית שלא תכניס אותי לאף תוכנית אירוח,
אני,
אני מתמיד.
כל הדברים הכי טובים עוד לא התחילו,
כל הדברים הכי רעים מחכים שהטובים יתחילו.
אני על מרפסת מתמוטטת נאחז בפלורוסנט תקרתי מקווה שאף אחד לא
ידליק את האור.
כל המקומות שהגעתי אליהם הייתי בהם,
חוץ מהירכיים של המורה לפסנתר,
לא הייתי שם.
אני הולך עכשיו להתקשר 6904490 ולהזמין פיצה.
אני לא מצליח לחשוב על משהו אחר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"לא! לא! לא!
בלי!"


בלי גבינה?
בלי אהבה?
בלי חור קטן
לגור בו?

זאת לעולם לא
נדע.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/5/06 10:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ריאי בייט

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה