בין גבעות של אבק ומים אני מוצאת את הדלת הקדמית
שנשברת נוכח כפות רגליי המגושמות, והנה אתה, עומד מאחוריה,
כמו שציפיתי, כפי שסיכמנו.

ובחדר ההוא היה רק כסא אחד.

ארבעים אצבעות מטיילות על המיטה הזאת, הקפיצים גונחים ממסת
התשוקה ואני
לא
שומעת
כלום.
ואתה מעלי, עולה ויורד, ציפורניי ננעצות בגבך יותר ויותר ככל
שאתה מזדקר בתוכי,
אגלי זיעה ממורד החזה שלך מקשטים את לשוני כשנשיפותיך מתמזגות
עם שפתיי,
ואני מבחינה בידך שבין האגרוף עוד אוחזת בתחתוניי, ומהרגע ההוא
כבר לא זכרתי כלום.

                                     

אני כבר אמרתי שאאחר, ואתה הבטחת להשאיר את הדלת פתוחה, וזאת
היתה הידיעה הכי מוחלטת בעולם.
בלי יותר מדי מדרגות, ושוב מיטה, ואתה מכוסה בדיוק כמו שאני
אוהבת לחשוב שחם לך,
נשיקה בפיזור דעת על השפתיים, רק בשביל שתדע שבאתי, ואפשר
לישון בשקט.
מקלחת חפוזה, ואני חושפת לנגד המראה סימנים כחולים טריים, פרי
יצירתם של שישה בחורים שאנסו לי את הצורה בלילה הקודם, ורק
המראה יודעת, ורק כולם שותקים.
מגיע לך.

אני קופאת מקור, עירום הוא אינו הצד החזק שלי כשאני מחליקה
לצדך ועוצמת עיניים אחרי כל כך הרבה זמן.
ידייך מטיילות לאורך גופי היישר על שדיי, אתה נושק לכתפי, זו
הפעם הראשונה שאתה חושב שזה קורה, ואם תחזיק אותי רק טיפה יותר
חזק אני אמות מכאבים, אני כל כך אוהבת אותך.




בבקשה, אל תגרום לי לצרוח.