מוטי חבר / צפיתי במותך |
על מיטה מתכווננת, בסדינים
נקיים של אנשים חולים
מכסים את פנייך היפות
שלא יראו את מותך
כבר שמעתי הבשורה המרה
כבר נזעקתי
נשמתי התכרבלה בנפשי להתנחם
חיבקתי את בנותייך ובנייך
מיזגנו דמעה לגוף כואב
כבר חשתי את הכאב שיצרת בלכתך
ידעתי מהם החיים שאחרייך
ורציתי לספר לך
זה טוב יותר שאת כאן
הרבה יותר שמח
הדימיון החולני שלי כבר מסר אותך
לעולם אחר אבל את עדין כאן
אז עכשיו, תחיי!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|