|
ושוב נע ונד בחוסר ודאות שהורגת
מחשבות נוסעות במהירות מופרזת
יושב.ומתחמם משמש חורף נדירה. מתבונן
יהודי חושב על יעודי לבדי
ודוד עם שערות אוזניים נדירות מגיח לפתע
מעלה חיוך וחוזר אל הבלוז האישי
אל חשש, אמשיך בדרך הלא נודעת
והיא תבוא עם שמחה רבה אני יודע
ובינתיים הלב נותר חצוי ומתגעגע |
|
|
היופי הוא בעיני
המסתכל, ולעיתים
יש צורך להעניק
למסתכל טיפש מעט
חכמה בצורת פנס
בעין.
לימונדה
משועממת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.