מעל ראשי עוף החול
חג במעגלי זהב
כל הירוק
נראה נושם עכשיו

בין ההרים הלבנים
שוקעת שמש רדומה
ומבפנים
נמס ליבי המדמם

ומהם עננים
אם לא חלומות נמוגים
ובלעדייך
אין יותר אני

ועל גבי נהר שקוף
שטים ברוך אל השקיעה
נאחזים
בכל מה שהיה

אין יותר צבעים
אין יותר תקווה
ועל גבך רובצת האשמה
אין עוד ילדים
בעומק נשמתך
חשוף העץ אחרי הסערה
רצחת את המלך
שמלך באנשי המראה
רמסת את כל מה שעמד מולך
ובשבילה
זנחת את כל מה ומי שאתה
וכמה זה כאב כשהיא עזבה...

מעל ראשי עוף החול
חג במעגלי זהב
כל הירוק
כל כך בודד עכשיו.