פרק-ה

לבסוף בשנת 10004 לספירת הולדת ישו הפסיק הגזע האנושי מדרכו
המתמדת כנגד האבולוציה והצליח לאחר 70000 שנות התפתחות
והתנוונות להיפטר מדרכו הפרימיטיבית של אי-הבנה פשוטה ושנאת
השונה וכמובן הפסיק את המנהג של העברת דפי נייר ירוקים בין
אנשים כדי שיעשו משהו. הגזע האנושי הצליח להתעלות על תורת
הסיליקואידים בקשר למוצא גזע מסוים המבוסס על היסוד ממנו הוא
קיים והחלו בתוכנית גלובלית לישוב מערכות שמש רחוקות. כן אותו
תאריך מהולל שנת 11981 ה11- לחודש ספטמבר המריאה החללית טיטאן
20 לעבר מערכת השמש פרוקסימה אלפא סנטאורי. אני כמובן עליתי על
החללית הזו כי ידעתי שהיא תיצור היסטוריה (עד שתמחק) אז זהו
סיפורה.
"פיקוד מרכז כדור הארץ אנחנו מוכנים לשיגור" אמר מפקד החללית
כאשר הוא עובר בפעם האחרונה על כל הכפתורים והגאים. "כאן פיקוד
מרכזי שיגור בעוד דקה" אמר הקול מהקשר. כל אנשי החללית היו
מתוחים," האם יפעל המנוע החדש, האם יצליחו לעבור את מהירות
האור" חשב לו המפקד. החללית ישבה על כן שיגור שחובר לתחנת החלל
שסבבה את כדור הארץ, זו הייתה תחנה מדהימה ססגונית, אך
השירותים עליה היו איומים.
"עשר...תשע...שמונה...שבע...שש...חמש...ארבע...שלוש...שתים...
אחת" נשמע מהקשר ופיצוץ אדיר הדביק אותי לקיר, לא היה לי כיסא
משלי. החללית המריאה במהירות מדהימה לעבר צדק ואז פנתה בזווית
לעבר אלפא סנטאורי. "המפקד מנוע-על מוכן להפעלה" קראה הנווטת
"עוד לא חייבים לעבור את אירופה (ירח של צדק). החללית נסקה
בריק של מערכת השמש ועל השמשה הקדמית היה ניתן לראות את צדק
הגודל. הכוכב הגז הענקי, פשוט מרהיב בצבעיו החומים אדומים,
הסערות באטמוספירה שלו יכולות למחוק את כדור הארץ בכמה שניות.
אבל אני סוטה מהנושא.
"המפקד הזרקת הדלק למנוע נפגעה" קרא התצפיתן "לא טוב, אני אלך
לתקן את זה" אמר המפקד "אבל המפקד אתה לא יודע איפה זה" אמרה
הנווטת "אז אולי תאמרי לי" ביקש יפה המפקד "אוקי" ענתה הנווטת
וכיוונה אותו לעבר חדר המנועים. המפקד נמחץ על הקיר לידי, כאשר
ניתק את החגורה של הכיסא, "היי" אמרתי והוא ענה לי בקול מוזר,
ואז החל לזחול לעבר חדר המנועים. הוא ראה כי מישהו שכח לחבר את
צינור הדלק הראשי למנוע אז מיד עשה כן ואז חושך נפל על החללית,
חושך מצרים (אבל הם לא הכירו את הפתגם).
החושך נבע מכך שהחללית שברה את מחסום מהירות האור ולכן האור לא
יכל להיות מוחזר, ולכן לא רואים כלום ולא שומעים כלום ומרגישים
די רע כי די משעמם. לאחר שהחללית הנמיכה את מהירותה למהירות
נורמאלית האור חזר וגם הקולות של שמחה החלו לבצבץ מכל עבר.
"צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות" אמר המפקד בקשר (מעתיקן).
ומפה ממשיך הסיפור די במהירות אלפי חלליות נבנות עם מנועי-על
ועידן חקר החלל מתחיל.

הגזע האנושי סוף כל סוף נפגש פנים מול "מה שזה לא יהיה" וחותם
על אמנת שלום עם גזעים אחרים בכל הספירלה האזורית. את
הסיליקואידים אין הוא פוגש עד שנת 30000 להולדת ישו זאת מפני
שהסיליקואידים בזמנים אלו נמצאים בשפל כלכלי/תרבותי/חברתי/דתי
קשה לאחר שהצליחו למצוא את אלוהים וגילו שהוא באמת טיפש שמדבר
אל בובה בשם בארבי.