פרק-ב
בפרק הבא נכתב משתי נקודות ראות אחת על הכוכב והשניה בתוך
חללית, יש לציין כי לקח די הרבה זמן לחקור מי באמת התחיל את
הגזע האנושי.
כאשר הופעתי ליד כדור הארץ "החדש", הכוונה לחיים החדשים. שמתי
לב לחללית כחולה מוזרה שהתקרבה לכדור הארץ ובאותו רגע חשבתי,
"אז באמת אנחנו נצר לחייזרים" כמה שצדקתי וכמה שטעיתי. החלטתי
להיכנס לחללית מבלי שהחייזרים ישמו לב אלי, וכן תרגמתי את
הנאמר לאחר שלמדתי את שפתם של אותם סיליקואידים מוזרים.
החללית הייתה די קטנה, אך הספיקה לחמישה סיליקואידים, מיקמתי
את המצלמה על הקיר הדרומי ליד הדלת כך שאוכל לראות את כל
המתרחש בחדר. במרכז יש המפקד ששמו היה זיגוט ומסביבו ישבו כל
הפקודים שלו.
"זיגוט" קרא הנווט "אמרתי לך לקרוא לי המפקד כאשר אנחנו
בסיפון" צעק זיגוט.
כדי להבין את יחסים בין שתי היצורים יש להוסיף כי לאחר מעקב
צמוד על שתי הדמויות נמצא כי השנים נאהבים. ועוד כמה מחקרים
הוכיחו כי גזע הסיליקואידים כן מחולק לשני מינים אך כל מין
אוהב את מינו ולא את המין האחר. טענה שנשמעה מסיליקואיד גאה
"המין השני קיים רק כדי להתרבות".
"המפקד סליחה, המפקד הגענו למערכת השמש הצהובה המפקד" קרא
הנווט "מחשב סרוק את כל הכוכבים בחיפוש אחר צורות חיים
המבוססות על תרכובות סיליקון, מתכות וכלור" הורה זיגוט "מתחיל
בחיפוש" קרא המחשב והפעיל את מערכת ההמתנה ונשמעה מוזיקה עליזה
ומשמחת. "בדיקה הסתיימה, לא נמצאו הפרטים" אמר המחשב "אין פה
שום צורות חיים, אתה בטוח?" שאל המפקד "על הכוכב הכחול נמצאו
צורות חיים המבוססות על תרכובות פחמן" ענה המחשב "המפקד האם
אתה רוצה להשמיד אותם?" שאל הנווט "סיסוף חמודי הכנס אותנו
למסלול סביב הכוכב" קרא המפקד....
כדי להסביר מדוע גזע הסיליקואידים עומד להשמיד את צורות החיים
על כדור-הארץ יש צורך בסיפור קצר ארוך, אז הכל מתחיל כך גזע
הסיליקואידים נוצר על כוכב שממוקם בקצה השני של הגלאקסיה שם
גדל הגזע מתרכובות סיליקון (ולכן שמם). לאחר שפיצחו את תורת
החיים ואבולוציה החלו מדענים לבדוק את כל צורות החיים
האפשריות, שיווצרו מכל 1003 היסודות של היקום. כאשר סיימו את
מחקרם הגיעו המדענים לכך שהחיים המבוססים על תרכובות סיליקון,
כלור, ברזל ועוד כמה מתכות הינם בעלי הסתברות לתבוניות גבוהה
ביותר. ובסוף הרשימה עמדו החומרים מימן, הליום ולבסוף פחמן
כחומרים הגרועים ביותר שמהם ייווצרו חיים תבוניים. ולכן הוציאו
הסיליקואידים חוק להשמדת כל צורת חיים העשויה מתרכובות שאינן
סיליקון, כלור ושאר המתכות.
החללית הכחולה התקרבה אל הכוכב הכחול...(בינתיים על הכוכב רצה
לה קופה נקבית די גדולה ביער מעץ לעץ לשעשוע עצמי)
החללית נכנסה למסלול סביב הכוכב "זיגוט...אה המפקד, נכנסנו
למסלול סביב הכוכב" אמר הנווט "יפה הפעל קרן התכה וכוון אותה
על הקרחונים שם בקצוות" אמר המפקד "מפעיל" ענה בצייתנות סיסוף
אך ברגע שלחץ על הכפתור מטאור לא קטן פגע החללית וקלקל משהו,
אותו משהו היה ,למזלם הרע של הסיליקואידים, המנועים ומערכת
הניווט.(בו זמנית הקופה השמחה מחייה הפשוטים קופצת מענף לענף
בקלילות וססגוניות)
"המפקד אנחנו מתרסקים" אמר סיסוף ברוגע "טוב" אמר המפקד ברוגע
(בעיה אחת שהייתה לגזע הזה היא שהם לא ידעו מתי להיכנס
לפאניקה). החללית עברה את העננים, החומרים שדלפו ממנה גרמו
לעננים לרעום ולשמוח וגשם עז וברקים התחילו להכות בפני הכוכב.
הקופה ששמעה את הרעשים מיד קפצה למציאת מחסה אך הדבר לא עזר
וברק פגע בה במלוא כוחו. החללית עמדה להתרסק אז יצאתי ממנה
ועברתי לאזור קרוב לאזור ההתרסקות.
לאחר שהעשן התפוגג יצאו מהחללית המעוכה סיסוף ומפקדו זיגוט "אז
אנחנו תקועים על הכוכב הזה" אמר סיסוף ברוגע "חבל" ענה המפקד
והתעלף ואחריו סיסוף. הבעיה הייתה שהאוויר על הכוכב לא התאים
למערכות הפיזיולוגיות של הגזע הסיליקואידי ולכן מתו גם סיסוף
וגם מפקדו הטוב זיגוט, אך מחשב החללית שהיה די חכם בשביל
מחשבון ממוצע מיד הפעיל את קריאה לעזרה.
בחזרה לקופה, גופה המפורר נפל ללא חיים על הארץ, אז היה ניתן
לראות כי היה קופיפון קטן על גב האם בעלת ביש המזל. אותו
קופיפון לא נפגע קשות מהברק, אך כל המבנה המולקולרי של הד.נ.א
שלו שונה להפליא. אותו קופיפון חזר למשפחתו ושם גדל להיות אב
המשפחה וגבר על כל קוף אחר ולכן הצליח להפרות מאות קופות ובכך
התחיל את המין החדש הניאנדרתאלי. אני זוכר את אותו יום שצפיתי
בהולדת האדם הניאנדרתאלי הראשון, הוא היה כל כך שמח ומאושר
כאילו ידע כי הוא יצור של מין חדש, של המין העתיד לשלוט
בגלאקסיה כולה, ואולי זו הסיבה שלאחר שנולד אכל פרי של צמח
רעיל ביותר ומת. אך לא לדאוג נולדו אחריו עוד עשרות
ניאנדרתאליים שהקימו חברה משלהם. לאט לאט למדו להכין נשקים
מעצים ואח"כ מאבנים, אם הזמן למדו אודות האש, ואת הטוב במחייה
בתוך מערה, וכן למדו די מהר כי יש הצורך לבדוק שאף אחד לא
מאכלס את אותה מערה ולא(לא נעים).
טוב זה מספיק על הזמן בו למדתי לחיות עם אבות אבותיי ועזבתי
אותם לשלום. את מד הזמן כיוונתי לסביבות 4000 שנה לפני הולדת
ישו, לזמני אברהם, אב העם העברי, עם מוזר ונפלא גם יחד בעל כל
כך הרבה כוח אך לא יודע להשתמש בו, בכל מקרה נמשיך.
ההמשך יבוא.... |
