לבד אני במדבר
והדימיון מתעתע
במרחק איש זר
ואותי הוא שומע
הוא קורא לי אליו
מתקרבת לאט
מסתכלת שוב עכשיו
אבל אין שם אף אחד

במדבר אני לבד
וסביבי רק השממה
חום בדידות ואכזבה
על הלחי דמעה
אין אפילו אלמוני
שיבוא אותי להרגיע
אין כאן איש מלבדי
ואין מי שאותי יושיע

מרימה ראש לשמים
מתפללת, יש תקווה
מחכה בכיליון עיניים
למביא הגאולה
אך הוא לא מגיע
ולא טורח להודיע
שוב אני במדבר לבד
ואין אתי אף אחד

גוועת אט אט
כמו שעוות הנר
ואין גואל אותי
או מישהו אחר
מרגישה את הנשמה
מתרוקנת לה לאט
ושוב במדבר לבד
ואין שם אף אחד