אולי תחשוב שאני משתגעת, אולי תראה בי ילדה קטנה ואובססיבית
שרק רוצה קצת תשומת לב.
שרודפת אחריך ויודעת הכל מבלי שתגיד - בלי שום מאמץ. שחושקת בך
ומעריצה אותך.
אולי.
אולי אני סתם אעמוד שם.
אסתכל על לפידי האש המתנופפים באווירה המנוכרת, אקשיב למילים
ההגונות, מקווה, כמו כל ההמון שעומד כאן לידי, שיש כוונה
מאחורי ניקוד ואותיות.
וזה נוגע לך, אולי יותר מכל אחד מאיתנו. אך זה לא משנה, אתה
בשלך - כל כך סגור ומופנם.
לא מוכן להקשיב ואף לשמוע.
אז אולי,
אם רק תנסה, תגלה שיש מקומות של נחת, שגם על הדברים שחשבת שאין
להם מוצא, או איזושהי דרך חזרה יש נקודת אור.
צריך רק לעקוב אחריה, להיזהר לא לאבד אותה.