תערוכתה של רות פלדי ב"יד לבנים" 11.5.06

את קורות חייה האמנותיים של רות פלדי אין צורך להזכיר. הם מסופרים בגליון שעל
הקיר .אך ראוי לציין כמה פרטים המאירים אור על תערוכתה הנוכחית:
רות פלדי סיימה את לימודיה ב"בצלאל" ב-1954  כשהיה המוסד היוקרתי ביותר
ללימוד אמנות ואשר הייתה בו התייחסות רצינית ביותר ללימוד רישום, הנחת צבע
ובנית קומפוזיציה. הכרת אמצעי הציור ולימוד תולדות האמנות , כל אלה ניכרים
היטב בעבודתה,
דבר שני הראוי לציון הוא התנסותה בטכניקה בלתי שגרתית , כמו ציור קיר
ו-וויטראג', שניהם באירועים הקשורים לחייה של הארץ . עשור למדינת ישראל - ציור
קיר  1958, וב-1956 ציור גדול על זכוכית  (4X3 מ') בביתן סולל בונה בתערוכת
התעשיה.
הפן החברתי והפן של חיפוש דרך עצמאית כבר אז בלטו בה. גם העובדה שהשלימה
לימודיה בהדפס אבן ומה שלא צוין, אך ידוע לי , עיסוקה בחיתוך עץ ודאי השפיע
על שימושה הרב גווני בשחור והלבן ומה שביניהם בתערוכה זו.
דבר אחר הניבט מתיארוך פעילותה האמנותית, הוא פעילותה הרבה כאומנית . בעשור
האחרון הציגה תצוגות רבות כשגולת הכותרת שבהם היא התייחסותה לנושאים חברתיים.
צפיתי בתערוכות מספר שערכה בשנים האחרונות , ציורי ים בבית הבד בעין הוד
ותערוכה שנושאה היה אלימות נגד נשים אשר הוצגה במובאה של אולם רפפרוט . בכל
תערוכותיה ובעבודות הבודדות שאני פוגשת בהן בתערוכות הקבוצתיות בולטת
האקספרסיביות של הקו והצבע והצורך העז להביע מסר אישי על תופעות חברתיות
שונות.
אם מדברים על מקורות השפעה, נראה לי כי התקופה אשר השפיעה רבות על הציירת היא
תקופת האקספרסיוניזם הגרמני שבלטה בשני העשורים  הראשונים של המאה ה-20, ובין
אמניה הבולטים הקל, רוטליף , קירשנר, פכשטיין, אמיל נולדה, ובעיקר פרנץ מרק,
שנראה לי כי השפיע רבות בציורי החיות שלה, וקטה קולביץ בהתייחסותה לדמויות
ולסבל האנושי.
עם כל זאת, אני מוצאת שבעיקר בציורי השחור לבן ומה שביניהם המוצגים בתערוכה,
הגיעה רות פלדי למקוריות ואינדיבידואליות מירבית, כמו ליתר ביטוי של תקופתנו
המתבטאות ,אם בסידרותיה, אם בשימושה המיומן במחשב, ואם בצורת הטיפול בנושאים,
כשבמקום העושר הצבעוני היא נותנת מרחב ליתר חידתיות ויתר תיחכום  בציוריה.
כשהיא מציירת את סידרת הסוסים, או את הפר המתפרץ, היא מתמקדת רק בחלקים מגופו.
עכוז ורגל או ראש וצואר, וכך היא מבטאת בתמציתיות את החיוני ביותר. החלקים
החסרים יוצרים חידתיות, ואת המתח הפנימי היא מבטאת  בשרטוטי הרקע. הדבר בולט
ביותר בציור הפר הפורץ כשמין קרן מעוגלת הפורצת קדימה שולטת על מרחב הציור.
או, בציור המבטא סערה היא נמסרת בצורות גלויות,סעורות ומתערבלות זו בזו.
הסוסים מתוארים בשיא מרוצם, כמו הפר הפורץ, וכולם שואפים אל האור בקצה המנהרה.
הסוסים המותרים מרסנם משמשים לא פעם אצל אמנים שונים השתקפות של פרץ רגשותיהם
וכמיהותיהם הם. בולט הדבר אצל המשורר אמיר גלבוע בשירו " סוס הפרשים".
"...והיו סוסי נטולי רסן משתוללים על ניר ורצפה וקיר, ואחר משלחים עמי באפר,
צמחו להם כנפים."
בתדפיסי המחשב  היא שומרת על איפוק צורני , אם כי יש כאן גם משחק מחויך. בענין
ההיפוך וסיבוב הדמויות, כמו בהיפוך בין בעלי הכנף ,לדמויות האנושיות , או
זקופי הקומה לתלויים כשראשם שמוט מטה, האם התכוונה לאנושי שבחיה , החייתי
שבאדם, היפוכם ועירבובם זה בזה?
העבודות שהרשימוני ביותר הן אלה המשורטטים בטוש, בעלי נושאים  חברתיים כואבים,
בהן הלובן של הצל נשאר במרחב עשיר יותר , מתגוון בשטחים המשורטטים  למין רשתות
של אור צל, אשר תפקידם לעתים קרובות לבטא את סערת הרגשות סביב דמויות הקופאות
בכאבן. כמו דמות האבלים, או האחות היושבת ליד מיטת הפצוע.
חיפשתי משורר שיביע את הלך רוחה של האמנית, ואז עלה בדעתי שמוטב להשתמש
בכותרות ציוריה שבצירופם יחד מהוות מעין שיר.
הזכרון איננו מניח
החייל תוהה מה יהיה
חותרים אל האור בקצה המנהרה
הכל צפוי אבל הרשות נתונה
הנערה לכודה ביסוריה
אבל ממשיכים לחפש אחר האור
והאחות אצה בין המיטות
ומשפחות אבלות על יקיריהם
וחיות הטרף משחרות לפתח.

      אחתום את דברי דברי קוהלת
סובב סובב הולך הרוח
ועל סביבותיו שב הרוח
כל הנחלים הולכים אל הים
והים איננו מלא
אל המקום שהנחלים הולכים
שם הם שבים ללכת
כל הדברים יגעים
לא יוכל איש לדבר
לא תשבע עין לראות
ולא תמלא אוזן משמוע
      עינה של רות פלדי אינה שבעה מלראות ולחוש את העולם סביבה, וכל עוד
תקלוט עינה ונפשה את הרשמים, היא תמשיך לבטא אותם בעצמה ובדרכה הייחודית. ואם
אמר קוהלת  אין חדש תחת השמש, הרי כשמדובר בציירת כמו רות , אמנם הדברים יגעים
אך נשמת היתר שלה  לא תוותר, ותקרא למאבק ולחיפוש אחר האור, והצורך לא לשתוק
ולא להשלים ולבטא כל זאת בעשייה אמנותית. ואם אמן נגזר מהמילה אמונה, הרי שבכל
העשייה הזו שלה קיימת האמונה ביעודו של האמן.


                                                   אילנה צמחוני אמנית
ומשוררת