אני: אני אתן לו מכות! עזוב'תי כבר!
הוא: אל תיתן לקמצן הזה שום דבר! הוא אף פעם לא מחזיר כלום,
המניאק!
אני: אני אכסח אותו! תחזיק'תי! תחזיק'תי! אני אכסח אותו!
הוא: עזוב'תו, לא שווה את זה, החרא הזה!
אתה: היי, מ'מצב?
אני: אל ת'מצב לי, יא חרא אחד! יא מניאק! אני אביא לך מכות!
אתה: לי?
אני: בטח לך, יא מניאק! אני אכסח אותך! תחזיק'תי אני אומר
לך! עזבו'תי, אני ארביץ לו! עזוב'תי כבר! תחזיק'תי, או
שאנ'לא'דע מה אני עושה!
הוא: ברח, ברח, לפני שהוא משתחרר! אני לא יודע מה הוא יעשה
לך...
אתה: למה, מה הוא יעשה לי?
אני: אנ'לא'דע מה אני אעשה לך י'מניאק אחד!
הוא: אתה רואה? אני לא יודע מה הוא יעשה לך, אבל כדאי שלא
תהיה פה כשהוא יעשה את זה.
אני: אני אהרוג'תך! אני אכסח אותך, יא מניאק!
אתה: תפוס לו את היד. היא משתחררת. לא, לא את זאת - את
השניה. כן, בדיוק. מה עשיתי לו בכלל?
הוא: אין לי מושג, תראה אותו... הוא לא יכול לדבר ברור מרוב
עצבים...
אני: אתה... אתה... אררררג... אתה... אתה!
אתה: זה לא אני בכלל! זה הכל הוא!
הוא: זה לא אני! באמת שלא!
אני: הוא! הוא! הוא!