[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלעד סממה
/
ניו-יורק / תימן

חורף. יושב על ספסל בסנטרל פרק בניו יורק. עטוף בכובע צמר שחור
עם נקודות אדומות כהות כאלה, חולצת גולף בורדו שקניתי בחנות
בגדים ברובע הסיני, מעיל עור שחור, ג'ינס מעט בלוי ונעלי עור
שחורות.
יושב - מעשן סיגריה. שולף מחברת קטנה ועט - מתחיל לשלוף מילים
מתאי המוח בראש. כותב וכותב וממיין למה להתייחס - לאהבה שאבדה,
לחברים ש-14,586 ק"מ רחוקים ממני, לזיהום האוויר בעולמנו.
מפסיק את הכתיבה והולך לחנות משקפיים סמוכה לקנות לעצמי משקפי
ראייה. אין לי שום בעיית ראייה ומעולם לא הייתה לי בעבר, פשוט
חשבתי שמשקפי ראייה יתאימו לאווירה בה אני נמצא על מנת לכתוב.
320 $ עלו לי המשקפיים וכדאי לי מאוד שסכום זה יתקזז בסיפורים
יפים ויוקרתיים.
חזרתי לספסל הסמוך - חמוש במשקפיים החדשות שקניתי.
תינוק חמוד ויפה שישב בעגלה לידי משך את תשומת ליבי. הוא אכל
מחית תפוחים שאמא שלו הביאה. הוא לא הפסיק לאכול - הוא טרף 9
מחיות תפוחים ברצף בלי להתבלבל בכלל. הוא רציני.
נגמרו לי הסיגריות ובאמת שהייתי זקוק למנת ניקוטין לאחר המחזה
המרהיב של התינוק שראיתי. ניגשתי לאמו של התינוק ושאלתי אותה
באנגלית אם יש לה סיגריה לשתף אותי, "התלהבת ממנו אהה...?" היא
אמרה תוך כדי שהיא מחפשת עבורי סיגריה בתיק שלה. "ממי,
מהתינוק?" שאלתי ברטוריות. היא חייכה, "הוא ירש את זה ממני,
כשהייתי בת 4 אמא שלי מספרת שכבר התחלתי לאכול סטייקים כמו
נינג'ה..." היא אמרה בגאווה. דווקא היא נראתה ממש טוב יחסית
לבחורה שטוחנת סטייקים מילדות. "איך קוראים לתינוק?" שאלתי,
"ג'ורג ג'וניור ויין, אבל אתה גם יכול לקרוא לו - 'ג'ורג ויין
השמן'..." היא צחקה תוך כדי שהיא מביטה במכנסיי - בג'ורג המתוק
שלי...
היא נראתה לי משהו מיוחד, לא הולכת לא ימינה ולא שמאלה, ישר
למטרה, בלי הרבה משחקים של קוצי מוצי תן לי חיבוקצי. הדלקתי
סיגריה. "אתה כותב?" היא שאלה לאחר שהבחינה במחברת שלי, "אני
עדיין לא יודע עדיין..." עניתי בתמיהה, "אני בהחלט יכול לומר
שאני משתדל אבל לא מצליח לי כל כך..." הוספתי. "אתה יכול להעיף
מבט כמה דקות על ג'ורג? אני חייבת להשתין..." היא שאלה,
"בוודאי, אין בעיה" עניתי, בתקווה שמעשה נחמד זה יוביל אותי
למיטתה יותר מאוחר. היא הודתה לי וניגשה לשירותים הקרובים.
התיישבתי ליד ויין השמן והבטתי בו - תינוק ג'ינגי עם לחיים
נפוחות ורגליים שמנות, הוא לבש חולצה כחולה של סופרמן, מכנסיים
של סופרמן, כובע, ואפילו חיתול של סופרמן היה לו. הוא רציני.
לפתע קול בוגר ועצבני נשמע מהעגלה - "הלו, חבובקו, אתה שומע
אותי?",
"מה? מי שם?" שאלתי בבהלה מזערית לאוויר. "זה אני יא מניאק,
ג'ורג."
הייתי בטוח שמותחים אותי כך שהתחלתי לחפש מצלמות נסתרות בכל
האיזור.
"מה אתה מופתע? אף פעם לא שמעת תינוק בן שנה מדבר?" חזר הקול
לאוזניי.
"לא יכול להיות..." מלמלתי לעצמי, "מי זה???" הרמתי את קולי
מביט בג'ורג ויין השמן. "עוד פעם להגיד לך? זה אני - ג'ורג."
שפשפתי את העיניים שלי והוספתי לעצמי סטירות לחי בכדי להאמין
למראה עיניי ואוזניי. "מה? איך אתה מדבר? אבל אתה..." לפתע
ג'ורג קטע אותי;
"תקשיב ותקשיב לי טוב יא חתיכת חרמן אחול בלוע, מה אתה חושב
שכל אחד יכול לעקוץ את אמא שלי מתי שבא לו? יאללה יאללה טוס
טוס לי מהעיניים יא ג'חרי, אני נותן לך 20 שניות לעוף מפה לפני
שאני קם ומתהפך עליך, הבנת?" הוא איים. לקחתי את הדברים שלי
ורצתי הכי רחוק שיכולתי.
כוס אחתק עם התימנים האלה, בכל מקום הם נמצאים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלוהים כמו
זונת צמרת- מושך
אותך אליו ,אבל
גובה מחיר כבד
מדי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/7/06 17:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד סממה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה