טאז סגל / עץ הסתיו |
הוא עמד בסופות וברקים,
הוא השיל את עליו וגידל חדשים
וכמו שאיפותינו הוא גודל למרומים.
אך לפעמים הברק פוגע ונגמרים החיים,
ובתום העונה כבר אין זכר לעלים.
וכמו בחיים השאיפה למרומים הסתיימה
ללא רוח חיים.
רק זכרון, זכרון נשכח בין רוחות החיים
עכשיו הוא שייך לצללים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|