ועברנו בעיר זרה
ולא שמענו את תפילת שישי
חיפשנו את הבית
עם הגדרות המקיפות
מצאנו חצר
כמו שזכרנו מילדות אחרת
אולי תמונתנו תלויה באחד החדרים
בין הפרחים הנובלים לקופסאות ארוזות
כמה מתוך חיינו, שמורים שם?
כמו לא הצלחנו לברוח משום מקום
והגענו בסוף
אל חיינו פתאום
בעיר זרה, שמענו את השנסור
מדבר, אולי דיבר אלינו
ואת ידך לא הנחת בידיי
דמיינתי אותך באלף פנים
ומעולם לא ידעתי את הפתרון
עברנו בעיר זרה
לא ידענו מה להרגיש בשבת
מבדידות לא הצלחנו להבחין
שאנחנו עדיין נעים באותן סמטאות
ואני מדמיין אותך
כמו שיר שמזמזמים עד כלות
אולי הכרתי בך יותר מדי
כול אחד צריך שורשים
סיפורים לספר
סודות להסתיר
ואת תהיי איתי
גם שהעיר הזרה
תסגור את שעריה בפניי
לא אדע איך לשכוח אותך
מוצאי שבת
המון אדם זורם לרחובות
הם לא ידעו את סוף הסיפור
מפרטים קטנים
המצאנו לעצמנו, אלוהים
עד שלא ידענו להבדיל בין התפל לעיקר
בעיר זרה
ששנינו אוחזים ידיים
את בדמיוני, ואני לעצמי
עד עלות החשכה
חיפשנו בית קולנוע
שיקרין את הסרטים
מהם חשבנו
בנויים כאן החיים
אבל לאף אחד מאיתנו לא היה מושג
כמה קרוב זה רחוק וכמה רחוק זה כאן
את לא היית איתי
גם אחרי אלף שירים
ובדמיוני אני מלטף את פנייך
או את מה שנשאר לי ללטף בך
תמיד ביום ראשון, אנחנו חוזרים מעיר זרה
ולא משנה כמה לאט ניסע
אני אוחז בידך, ואת בדמיוני