[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פרפל ריין
/
עיניים

הסתכלנו אחד לשני בעיניים
ידענו שזה נגמר.
לא היינו צריכים לדבר,
העיניים אמרו הכל.

התחלת לפתוח את פיך,
לא רציתי לשמוע מילים,
שמתי ידי להפסיקך.
תני לעיניים לומר הכל, תני לעיניים לדבר.

הסתכלת על עיניי, ניסית לקרוא אותן.
הרגשתי את זה בכל גופי,
ניסיתי לומר כמה שפחות,
אך ידעתי שהבנת.

הסתכלתי על עינייך הכחולות,
תמיד אהבתי את עינייך,
הן סימלו לי את האושר הנצחי.
אך היום עינייך סימנו לי אבדון, תהום ללא תחתית.

עצמתי את עיניי
דיברנו מספיק.
הגיע הזמן ללכת.
הגיע הזמן לעזוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נהג מונית בהה
לי בחזה והעיר
לשותפיו:
"זה גדל להן
מהבמבה?"
לא היה לי מה
לענות. אני באמת
אוהבת במבה.
כל קשר בין
הבמבה לחזה שלי
הוא מקרי
לחלוטין. למרות
שעכשיו אני
מתחבטת בשאלה,
"מה היה קורה אם
לא הייתי אוכלת
במבה?"


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/6/06 14:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרפל ריין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה