בגבעת האבות
טוחן כמו מניאק שמירות -
כל יום עשר שעות
מוגזם לכל הדעות,
ואת.
גופך המקומר במקומות הנכונים
מעביר על דעתם עשרות גברים חרמנים,
שלמרות ההפרש העצום בגילאים
לבצע את זממם בך מתכננים -
הו, את.
יושב בעמדה, יושב וחושב
את הררי הנזלת בנייר זכוכית מנגב,
מגלה לאימתי שאני מתאהב
מהתגובה חושש להתאכזב...
כן, את.
כוס החיים, למה מכל הבנות בעולם,
למה דווקא לסבית?
למה דווקא
את. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.