תמיד רציתי להיות מארקו פולו.......

לגלות אותך לאט, לאט בהתמדה,
לא למהר, לא להיחפז, לא לשכוח,
להינות מכל צעד ושעל
מכל קמט, מכל נקודת חן
לנוע בסקרנות לאורך גופך,
להתחיל תמיד בראש,
ללכת לאיבוד בשפע שערך,
למות כל פעם מחדש בריחו
להחביא עמוק את אצבעותי
ללחוש באוזנייך המהום
להביט בעינייך לראות את עצמי
לטבוע בתוך ההשתקפות
לרפרף על שפתייך בשפתי
לתת לנשמתך לחדור עלי לתוכי
להחליק לשון על צווארך
לנגוס בסנטרך
להחליק לאורך הכתף עם האצבעות
להיצמד לגבך
לחפון את שדייך בידי
לצייר על גבך מפלצות ודרקונים
לכתוב מילים, משפטים
להתענג על חמוקי גופך
להחליק לקראת השת
לרדת לבטנך
לעצור בטבורך
להכניס אצבע מגששת
ומשם לאט, לאט בעצימת עיניים
להרגיש את ערוותך
את הדגדוג
את החמימות
להריח את ריח הפריחה
ואז להתלבט איזו דרך לבחור
רגל שמאל או ימין
להפליג על גבי ירכך למטה מטה
עד השוק ללמוד את העגלגלות
של השריר
להרגיש את הגיד, את כף הרגל
ולעלות שוב על הרגל האחרת
חזרה ל"שם"
ל"קבור" את פני
ולא לעשות כלום רק לנשום
בזהירות, לא להבהיל
ושוב לנוע על הבטן
לעקוב אחרי נשימתך העולה
לעלות ולרדת אתה ביחד
וורידיך יפעמו בצווארך
לשונך תרטיב את שפתייך
ואני אביט מוקסם אחרי
החיות של גופך
אייך עוררתי אותך
ועינייך יסגרו לכדי סדק דקיק
ואת תהי היפה בנשים
ותאחזי בידי ותראי לה את הדרך
לשם".
את כמפה פתוחה בידי הנווט
כשמיים בעיניי האסטרונאוט
הכל פתוח וברור
והכל כה סודי וחשאי
וכמה שאני מכיר אותך יותר ויותר
ככה אני יודע פחות ופחות עלייך

ושוב רוצה להיות מארקו פולו למחרת.....
לגלות הכל מחדש
כי הכל כאילו "נשכח"...

הנוסע השמיני