שמעון עובד / לפיד התמיד |
לדלת אמותי,
דלות נקר-עיין.
חי את חשכי,
לאור עששית.
בלהי חרדות,
אפס מאוששות.
עידן, מאור עיניים,
זוהר לאדם אחיו.
וזיקוקין תרעיש
ותרהיב-נופר.
ולב לי נרחב לכווץ,
מייתר פעימות,
לחזיון אור וקול
- לעלילת אחינועם.
אור כביר לי למכביר.
הן עמודים לפני, אש.
גם אחד זונב, ענן,
שכבה באחת את אישו,
בנועם ירפה את חושיי,
לזיו חסד נועם זכרו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|