דלת תיפתח
לדלת אמותי,
דלות נקר-עיין.
חי את חשכי,
לאור עששית.
בלהי חרדות,
אפס מאוששות.
עידן, מאור עיניים,
זוהר לאדם אחיו.
וזיקוקין תרעיש
ותרהיב-נופר.
ולב לי נרחב לכווץ,
מייתר פעימות,
לחזיון אור וקול
- לעלילת אחינועם.
אור כביר לי למכביר.
הן עמודים לפני, אש.
גם אחד זונב, ענן,
שכבה באחת את אישו,
בנועם ירפה את חושיי,
לזיו חסד נועם זכרו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.