|
אהובה שלי,
אני רואה אותך הולכת
בין כל האנשים
ממרחקים
חיוכים נפגשים
מבטים מסמיקים
ליבי דופק
למראה יופייך
למשמע צחוקך
עוד נפגש
עוד נתחבק
ספק אהבה
ספק כמיהה
אני עוד כאן
ואת עוד שם
כה יפה
כה עדינה
אהובה שלי,
בסוף היום אני חולם אותך
אנחנו לבד
זה רק אני ואת
ידיים אוחזות
שפתיים נושקות
במגע רועד
אני איתך
אני שלך
גופך מוכר לי
גופך חסר לי
הלילה את איתי
אך הבוקר כבר בא
אהבה שלי. |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.