תמי-לי יפה / מזוכיסטית |
עוצרת לרגע
מביטה
וממשיכה ללכת
אני יודעת שאת לא שם
אבל בכל זאת
שנייה של נוסטלגיה.
עם הפלאפון ביד
לשלוח - לא לשלוח
זאת השאלה
מחליטה למנוע עוד עלבון
לא לשלוח.
את בכל מקום
בחלומות
בסיגריות
במוזיקה
בכל דבר שאני מכניסה לבטן
סיפורים שסיפרת
שקרים ששיקרת
מנסה לסחוט כל רגע איתך
ולמצוא שבריר של אמת
[עוד לא מצאתי]
ככה אני
אוהבת להיזכר בדברים שעושים לי רע.
אבל לא באמת אכפת לי. למה שיהיה?
לא אכפת לי
לא אכפת לי
לא אכפת לי
לא
אכפת לי
מוקדש לך באהבה גדולה.
[תחנקי]
12.5.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|