מסתובבת כאן חסרת מנוחה
מנסה בכל דרך להשכיח אותך

מתלבטת האם המזור בלכתוב על כך שיר
להפריט את הרגש למילים כתובות
אבל את הכאוס הזה אי אפשר להמיר
למחרוזת בתים בת ארבע שורות

פותחת את הספר, המילים  בו דוממות
יוצאת לשמש, לועגת  היא לבדידותי
יושבת על קפה,שום דבר מעניין
אדים עולים מהכוס המהבילה
משתלבים בהבלי על הא ודא
אולי יחדיו ייצרו ענן לבן קטן
אך אני נשארת מושרשת כאן.

ובזמן האחרון
משתעשעת ברעיון
שאולי אצייר אותך במכחול.
אך לא מצליחה להכריע בשאלה
באיזה צבע לתאר את דמותך.

כשאתה משוטט בנבכי מחשבותיי
דבר אינו מורכב דיו בכדי להעמיק
בלי הכרה מרימה את שתי ידיי
נכנעת ומתמסרת שוב לחלום בהקיץ

מסתובבת כאן חסרת מנוחה
מנסה בכל דרך להשכיח אותך
מנסה, מנסה
ולא מצליחה.