|
היא תשאל למי יש אש
אחרי רגע מעשנת
מפיחה טבעות מתעלמות
לפתע מתעניינת
אני מגושם ומצחיק
הנה היא צוחקת
ניצתת בבת-אחת
נכבית באחת
מסתובבת
נרדמת
מתעוררת
נעלמת לי
פעם כזאת
פעם אחרת
תמיד היא שונה
יש לה מיליון עונות בשנה
בבוקר תארוז ותעלם להרים
בצהריים אמצא אותה בחוף
בוכה
מלטשת צדפים
כשהשמש שוקעת
היא הולכת לאיבוד
מתכרבלת בתוכי
כמו ילדה בת שש
אבל בנאדם
כשמר לילה פושט
כשאדון לילה לוחש
קח אותי למטה
היא מצווה
קח אותי ככה
כמו כלבה
פעם כזאת
פעם אחרת
תמיד היא שונה
יש לה מיליון עונות בשנה
כשהגשם יורד היא רוצה להיות מים
כשהשמש תצא היא עוד צבע בשמיים
היא מן חצי קשת
מה היא מבקשת
ללכת למסעדה ההיא
קח אותי לפאב הזה
יו איזה תינוק חמוד
תעשה לי כזה
כל דבר שאני קונה לה
היא ישר מאבדת
מכל מה שאני אומר
כלום היא לא זוכרת
יפה מכוערת
יקרה כמו זונה
היא של הכל ושל כולם
לעולם לא שלך
בכל פעם שניפגש
היא תציג את עצמה
כאילו בפעם הראשונה
תמיד היא שונה
יש לה מיליון עונות בשנה
עיניה חומות
אבל בנאדם כשהן נעצמות
לך תדע
לך תדע מה צבען
לך תדע אם הן בכלל שם
וכשדמעותיה זולגות
הן מיד מתאדות
ואני תמיד רק כמעט
אבל אף פעם לא מספיק
לא מספיק לגעת
לא מספיק לדעת
פעם כזאת
פעם אחרת
תמיד היא שונה
יש לה מיליון עונות בשנה
תכתוב לי שיר
היא מבקשת
רכוס את רוכסני
מכניסה את הבטן
תאהב אותי לנצח
סרק את שיערי
מתעטפת במגבת
אל תבוא אליה
היא תבוא אליך
ואז תפשוט את בגדיה
עם חיוך ביישני
זאת אני
זאת אני
פעם כזאת
פעם אחרת
תמיד שונה
יש לה מיליון עונות בשנה
כשאני רוקד איתה
ידי על מותנה
ואני לעולם לא מוביל
נעים במעגלים
על ריצפת הבית
יש גיטרה שקטה קרובה
ושאון התנועה במרחק
כשאני רוקד איתה
זיעה נוצצת על צווארה
אנשים חוזרים מהעבודה
העיר נראית כמו אתמול
היא לעולם לא
עכשיו היא רוקדת איתי
קודם כעסה
מהדקת את ידי סביב המותן
היא לא בשמלה לבנה
אני לא במקטורן
תן לי תביא לי
קח את כולי
עזוב אותי
בוא תהיה שלי
כל-כך חלשה
זיעה נוצצת על צווארה
כובשת אכזרית
לשונה מלקקת את שפתיה
עכשיו היא כזאת
אחר-כך תהיה אחרת
לעולם שונה
יש לי מיליון עונות בשנה |
|
|
במה חדשה - כי
כל הילדים
המגניבים עושים
את זה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.