הוא שכב על המיטה
על החלון ירדו טיפה אחר טיפה עד שהזרם גבר על הטיפה והזרם גבר
על עצמו
על השידה שליד מיטתו הייתה התמונה של הדבר היקר לו ביותר.
לקח את השמיכה שלו והתכסה בה היטב.
הקירות לא חסמו את ההרגשה של הגשם הראשון,
והחלון לא אטם את האהבה שהיית לו.
החום שהיה לפני כמה ימים בחדר נעלם.
החלון הפך לסלע חלקלק וטהור
והקירות האטומים הפכו למפלים מלבבות שבורים.
השידה הפכה לאישה יפיפייה שנגשה בגישה רגישה שכזאת בנימה די
תמימה ואמרה:
"חזור אליה, היא בפריז, כשתבוא, היא לא תבריז.
אם חשבת על מישהי אחרת,זה לא יהיה אותו דבר, כי בשבילך, זאת
הגברת."
חזרתי למיטה הרטובה מזיעה, החלום היה נכון ולטיסה לפריז אני
יעלה.
הטיסה היה שקטה עם כאב ראש נוראי, היא חיכתה לי בשער ליד
המזנון המרכזי.
אנחנו הבנו שהיא לא הייתה צריכה להתחפר, אך פתאום ראיתי את
חברתה והבנתי, שאיתה אני רוצה להשאר.