רק רוצה שתהיי מאושרת. רק רוצה שתחייכי.
אתן את כולי למענך. את חיי תמורת אושרך.
וכל שביקשתי נגיעה, וכל שביקשתי לטיפה.
וכל שביקשתי להיות איתך כל רגע, כי רגעים לא איתך נמשכים עד
אין סוף.
בדיוק כמו אהבתי אלייך, שמתחילה איפשהו רחוק ואינה מסתיימת, גם
לא בקץ העולם.
אהבתי שמתחילה במעמקים ואינה מסתיימת גם בשחקים, חוצה גבולות
והרים, יבשות וימים, מהירח עד לכל הכוכבים שזורחים בלילות
מעלי.
באותם הלילות בהם אני חושב עלייך, עלינו.
באותם הלילות שואל את אלוהים, מתי תרצה?
עד מתי עוד אחכה?
התיתן לי את הפרח לגינתי שאראהו כל בוקר בקומי, ואוכל להביט בו
על משכבי ברדת הליל?
שאדע שהוא איתי עד ליום מותי?
אלוהים, התשתול פרח זה בליבי?