נילי קיסרי / לפעמים |
מסתובבים כילדים פשוטי זרועות
מחפשים מקום לנוח
יש הנכנסים כרוח סערה
מערבלים תחושות ומפנים מקום
לאחרים, הבאים
אלה המטיילים בנחת
בדרך אנו נפגשים משוחחים
חלקם מפתיעים
מגלים לי פינות נשכחות
מתחדשות
משאירים מתנה.
אוהבת אותן ,
גם את הרעות הקשות הגורמות לבכי כמו
בציור של ואן גוך או סזאן
שטף צבעים בין פסיקים ונקודות
דפים של יופי
עד שנגמר
ואז אני שותקת
מקשיבה לקולות
מחכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|