מיואשת מהחיים,
לא יכולה יותר לשרוד,
הכאבים לא מפסיקים לפעום,
מרגישה חסרת תועלת וחסרת כל בו זמנית.

לא מכירה אותך יותר,
מרוב הזמן שעבר,
מתעבת את הזמן,
דקה אחר דקה,
בלעדייך,
רק רוחך מרחפת מעליי,
כמו זיכרון שלא רוצה לחלוף,
מחר יום חדש,
אך אני עדיין נשארת מאחור.

מאבדת את התקוה,
כמו עלה שנושר מהענף,
כמו טיפת מים שמתייבשת,
מתאדה עם החיים.