מילים ולחן - עוזי רם

על חולות הזהב, במפרץ בניו גיניאה
איש לא זוכר מי היית, ומה אתה יודע,
האוויר הוא מתוק, והים כל כך רוגע,
וגנרל אחד בדימוס ממלמל ומשתגע.

אז כל ה"קומיטמנטס" ה "אופורטיוניטיז" והחרטא
נמסים כששקיעה צובעת חמוקיה של איזה יכטה.
והבירה קרה, ואפשר לשאוף עוד שכטה
ולא חשוב מה שקרה, כשכוכב מעל ואתה למטה.

כבר כמה שנים, אין שום חדש בניו גיניאה,
הגנרל מזמן נרדם, וכבר נרגע מצפון קוריאה,
המהפכן שכח על מה נלחם באריתריאה,
רק המטיף עוד מייחל לאיזה אור שלא בוקע.

בניו גיני הרחוקה, שם כלום כבר לא נוגע,
כשכדור גדול של אש, בים שחור שוקע,
ובחול הרטוב הנסיך על ברכיו כורע,
ונושק לנסיכה, וחוזר להיות צפרדע.