דן תאומי / חבטות |
נופל, עומד, פותח שער.
האוויר החלול ממלא ראותיי החרוכות מאשה.
פיסת עמוד בנגיסה,
גומע מילה ועוד אחת,
אחר-כך מלקט פחדים.
עולב בה, נעלב,
מצמיד קודקוד לרגל,
עוד לא ראיתי מאוהב,
שמוותר על קורט סבל.
חובט בחום.
נמתח, נדרך, נועל חצר.
מים ספוגים גולשים מגרוני הזועק לאשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|