בתיה אבן-צור / באר משמר |
שתשלשל דליי צרותיך לבטני
שאגאל אותך מכל מכאוב
שאנצור אותו בי
שאותיר אותך נקי, שליו
מחייך ילד,
כאילו לא ידעת טעם מר בחייך
הייתי רוצה לסחוט כל כאבי מיציך
לשמור עליך מכל פגעי עולם
להותיר אותך תמים ורענן
ילד ששוכב על כר של דשא, מתבונן בענן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|