כל פעם מחדש,
כאשר אני נחנקת בצוהרי היום,
אני ממתינה
לסימן של תקווה
אך רזי האמש ופשר היום
פגים מקסמם
אני נאחזת בבהלה
מהיעדר סוד האמונה
משליכה כל זיק של ציפיה.

ברגע שכזה, ממש
כל פעם מחדש,
מרגישה כי טמונים בי כוחות
ויכולת אין קץ
להעמיס את אלומות החידלון
להשליכם על-פני המים
שוב מקהלת חושיי
משמיעה את חדוות החיים,
שוב מתחלחל לבי
למראה השמש ואורה.

כל פעם מחדש
ברגע ההוא
של קריסת הכוחות,
כל הרגשות
מעיקים עלי ככבלי ברזל,
אני מסירה את אזיקי "עצמי"
יוצאת לטעום שוב
את תענוגות החיים
למצוא מהות באהבה.

11/05/06