אני צריכה שתדע, יש לי מנגנוני הגנה, אני לא אדישה. למעשה, אם
ישנה מילה שהיא ההיפך מאדישה זו אני, בגדול.
אני אוהבת אותך.
אתה לא יודע, חושב שאין לי כל עניין בך מעבר להנאה רגעית, אומר
לי שאתה מרגיש שכל רגע אני עלולה לעזוב.
אין סיכוי, אני לא עוזבת, אני אוהבת אותך.
אבל אתה בחיים לא תדע, מגנוני ההגנה המקוללים האלו, אתה חייב
להבין, פגעו בי כל כך הרבה פעמים, הייתי חייבת לפתח אותם, להגן
על עצמי, בחיים לא אומר לאף אחד: " אני אוהבת".
אמרתי כבר בעבר, נפגעתי - אני כמו אקס חייל עם תסמונת פוסט
טראומתית. ברגע שאני מתאהבת אני מתחילה לשמוע הכל בראש שלי:
"הוא לא אוהב אותך, אלו משחקים שאנשים משחקים בך, אם תיפלי עוד
פעם, את לבד"
זהו, אהובי, אני אוהבת אותך עד כאב, אבל לעולם לא אצליח לומר
לך ואתה בסוף תעזוב כי ימאס לך לנסות לחדור מבעד לשריונות
שבניתי לי, כמו כולם, כולם עזבו.
אפילו אני לא יכולה לחדור את השריונות, בניתי אותם כל כך טוב.