אפרים ושבתאי - שירים במקור

אליך ברכבת!  קרונות משקשקים על הפסים.
הנוף   אינו מוכר,     כמו  הלמות הגלגלים...

מדביקות פעימות את הלב שהחליט לאמץ
את עקבות התקוות  ועכשיו כבר חדל להתגונן.

קטר עוצר אליך! התחנה ברחוב שלושים!
הקדמתי בשעתיים,  אם כי אחרתי בשנים...

צעדי על השביל  אל ביתך, לא חדל להדהד,
פעמון מצלצל, נביחה... פתחת לי בפיג'מה.

חלפו יומיים. קרונות נאנחים על הפסים.
החרשתי שבעתיים,  כמו   אילמות הגלגלים...

מדביקות פעימות את הלב שהפסיק לאמץ
את עקבות התקוות  ועכשיו אין על מה להתגונן.