הרעיון פה הוא להלחין מכתב. חיברתי ממש לפני שהעליתי לפה, לא
מגובש, אבל ככה זה ישאר.
(10.05.06)
בשביל להגיע עד אלייך, צריך אולי להגיע קודם אלי. ואם ללב שלך
יש דרך כניסה, צריך למצוא אותה כמו שאיש עוד לא ניסה.
ואם חיפשתי דרך לגלות אותך... נשברתי לא פעם זה קשה כל כך. כי
כשאת צוחקת או כשאת בוכה, כשאת מתחמקת ואת לא רוצה. אני נבוך,
אני נמצא במקום שאף אחד, עוד לא היה.
כי כשצריך לפענח אותך, זה דורש מדי פעם למשש, לנחש, לבקש,
לגשש, לחפש, לטפס, לאלתר.
WOW, איזה לילה ! איזה לילה. העיר נרדמת לצלילים אחרונים של
ג'אז
ואני באיזה בר טחוב בקצה הרחוב. אם היית יודעת איך רציתי
להמשיך איתך מסע אפור בתוך עצבות כחולה.
שותה מרטיני עם קצת קרח, שורף עוד פצע עם קצת מלח.
ועל הבמה המעושנת מתופף לבן וקלידן שחור, בסיסט שמן.
דלוקי סיגריה וכבויי פנים.
מנגנים את העצב על 12 תיבות ברצף, אז אני חובר לקצב
תוקע חצוצרה.
תוקע מועקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.