|
לבי כבד הוא
צולל בגופי העייף
כעוגן בים
הנעגן ללא מטרה
הזמן עוצר מלכת
אך ברקע תקתוק שעון -
"תיק-תק".
ובין כל "תיק" ל-"תק" -
נצח.
גופי צונח אל מזרון מיטתי
עיניי העייפות אינן נרדמות
מחשבותיי נכות -
אך מפליגות מרחקים
מהמחר לי לא אכפת
ההווה ייעלם מחר
ואת העבר לא ניתן לשנות
ולבי כבד הוא
צולל בגופי העייף
כעוגן בים
הנעגן ללא מטרה
ולא ממשיך הלאה |
|
|
רק תחשבו איזו
טובה אנחנו
עושים לכל אותם
יערות גשם,
כשאנחנו כותבים
באינטרנט ולא
מבזבזים נייר
טוב על שטויות
כאלו.
עם נייר טוב
מנגבים את התחת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.