אלי אל / עצבות בוערת |
בניכר מילותיי
דרכתי,
עשבים שוטים
ליטפוני רוע.
בעירת קוצי
בר,
דיממו שפתיי
עצבות רבה.
אשמת מרורים
כפגיון בלבי
מורעל
יונק כוחי
ממלחמות אבודות
בנתיבי תלאות
החיים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|