מדברת איתך ואתה לא פה.
אתה שומע אותי, אבל לא קולט.
לא מקשיב.
לא איכפת לך.

מסתכלת עלייך, ואתה לא איתי,
העיניים שלך שקופות, ריקות.
אתה לא חושב עליי,
לא חושב על כלום,
רחוק כל כך.

רואה אותך ואתה נעלם,
נעלם כמו שהכרתי אותך.
מתרחק ממני, הולך לעולם אחר,
עולם שבו אני לא נמצאת, עוזב אותי.

ואני מנסה להושיט לך את היד,
כדי שהכל יחזור להיות כמו פעם.
מנסה לקרב אותך שוב אליי.

אבל אתה כבר רק השתקפות,
אתה נעלם, מתפוגג לאט לאט.
אני רואה אותך מתערבב עם כולם,
בלי לשים לב ששכחת אותי.

ואתה לא צריך שיצילו אותך,
כי טוב לך,
אתה לא רוצה להציל אותנו.

וכשאתה נעלם,
חלק בי נעלם יחד איתך.
החלק ששמור לאנשים המיוחדים ביותר.
החשובים ביותר.
החלק ששמור לך.
רק לך.
ולאיש מלבדך.