שירה סגל / ענן |
הלב קופץ לדום כאשר אתה מתדפק בחלונו,
עם חיוך מתנצל.
הכל סגור והנסיגה לא אפשרית.
הקרניים האדומות מנצנצות באור הירח ואני הולכת
אחריהן עם ידיים נמתחות
אוהבת,ללא אלגוריה פיוטית.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|